* מרגישה שמתעלמים ממנה או שלא מקשיבים לה במערכת הקונבנציונלית
* מרגישה שמשהו מתפספס ורוצה תשובות עמוקות יותר
* נאמר לה "את בסדר" אבל היא יודעת שמשהו לא תקין
* רוצה מערכת הגיונית המתאימה לביולוגיה הייחודית שלה
* רוצה לקחת תפקיד פעיל בהבנת הפוריות שלה
* מעריכה שיטות טבעיות, הוליסטיות, מבוססות גוף
* סומכת על האינטואיציה שלה ורוצה כלים לאמת אותה
* רוצה להפסיק לנחש ולהתחיל לראות דפוסים
* מוכנה לדאוג לעצמה במסגרות רפואיות
* רוצה להתחבר מחדש לגופה במקום להילחם בו

זה לא מתאים למי ש:

* רוצה פתרון מהיר או תרופת פלא
* מצפה לתשובות בלי לעקוב אחרי עצמה
* מעדיפה גישה רפואית בלבד ולא רוצה מעורבות אישית
* מאמינה שפוריות היא אקראית לחלוטין ואינה קשורה לאורח חיים
* מרוצה מעצות כלליות במקום תובנה אישית
* לא נוח לה לחקור נקודות מבט הוליסטיות או אינטגרטיביות
* לא מוכנה לעסוק במחזור, בתסמינים או באינטואיציה שלה

אם את מתלבטת, מה עלול לעכב אותך?

"אני מפחדת לתלות שוב תקוות."
"אם הרופאים לא מצאו כלום, אולי באמת אין כלום."
"אני לא סומכת על מידע מחוץ למערכת הרפואית."
"אני חוששת שזה אומר לקחת אחריות שאני לא מוכנה לה."
"אני מפחדת שאם אחפור עמוק יותר, לא אוהב את מה שאמצא."
"אני לא סומכת על עצמי לקבל את ההחלטות הנכונות."
"אם זה היה ניתן לתיקון, מישהו כבר היה מוצא את זה עד עכשיו."
"אין לי מקום בראש לזה כרגע."
"אני זקוקה לוודאות לפני שאנסה משהו."
"אם הפריה חוץ-גופית עם רופאים בכירים לא עבדה, למה שינויים באורח החיים ישנו?"
"זה מרגיש איטי מדי כשהזמן כל כך דחוף."
"אולי פשוט נועדתי לקבל את זה."

בין אם ההיריון שלך יגיע בקרוב מאוד או בשנה הבאה, השקעה בבריאותך לעולם אינה מבוזבזת.

להיות אמא זה תובעני. פיזית. מנטלית. רגשית. בכל פעם שהתינוק שלך יגיע, את לא רוצה להתחיל את האמהות מרוקנת, מותשת, מודלקת, חרדה, מנותקת מגופך. התינוק העתידי שלך ראוי לאמא חזקה, ואת ראויה לבהירות, חוסן, ומערכת עצבים המסוגלת להישאר יציבה דרך תשישות, מחלה, פחד ושמחה, לפעמים הכל באותה שעה.

גם אם התשובות לוקחות זמן, השקעה בבריאותך הבסיסית, חילוף החומרים שלך ובסיסך הרגשי היא ההשקעה הטובה ביותר באנרגיה. עבודה זו לא רק מכינה אותך להיכנס להריון. היא מכינה אותך למה שיבוא אחר כך.