זוהי הפוסט הראשון מסדרה על הדירה השכורה הראשונה שלנו, ברחוב פינסקר. כפי שרבים מכם ודאי יודעים, תל אביב היא עיר יקרה מאוד, ובן זוגי דאז ואני חיפשנו את המקום הראשון שלנו יחד, קרוב לשני מקומות העבודה שלנו. רצינו את הטוב ביותר שיש לעיר להציע, במרחק הליכה לכל מקום, חמש דקות לים וכל חיי הלילה שתוכלו לדמיין.
כדי להשיג את מה שרצינו, מבלי לוותר על מיקום ותוך שמירה על התקציב, החלטנו לשכור דירה במצב ירוד יחסית. (אני אומרת יחסית כי בתל אביב כמעט כל דבר בר השגה מתפרק, והביקוש כל כך גדול, במיוחד במרכז, שהמשכירים אפילו לא טורחים לתקן או לצבוע את הנכסים.) אז החלפנו מיקום במצב, שלדעתי היה בו פוטנציאל גדול לשיפור בתקציב נמוך.
אזהרה: אם אתם סובלים ממצב לב כלשהו, אנא אל תסתכלו בתמונות. פשוט הירשמו לבלוג שלי כדי לקבל את התמונות של ה"אחרי"!
אוקיי, אני מבינה, אתם לא רואים מה שאני רואה... אבל... זה 400 מטר מהעבודה שלו, ו-500 מטר מהעבודה שלי! ו-300 מהחוף... ובצד התחתון של התקציב שלנו!! כדאי שנשקול את זה...
עד שראינו את זה. המטבח... (כאן נכנסת מוזיקת סרטי האימה, זו עם המקלחת פועלת, וצל הסכין על הקיר)
אמרנו לבעלים שאולי נבוא למחרת ביום. אבל ברגע שיצאנו, הבנו שהמטבח הזה לא בשבילנו.
למחרת, הסתכלנו על דירה אחרת, בקצה העליון של התקציב שלנו, ולא כל כך מעניינת, טובה אבל לא מאוד משכנעת. תנו לי להסביר לכם, אלה שאינם מישראל, איך זה עובד.
בתל אביב, אם רוצים לשכור מקום טוב, יחס טוב בין מיקום, שירותים, גודל ומחיר (בנוסף לבעיה שאין הרבה מעליות במרכז תל אביב), אם רוצים לתפוס הזדמנות כזו, צריך: להגיע 20 דקות לפני כולם, להתקשר למי שמציג אותה ולוודא שהוא הבין את שמכם ושאתם ראשונים בתור. (אולי כמו שעשיתי בפעם הראשונה שלי, תגידו לו שאתם עולים חדשים שגרים חודשיים בספה, אז אם יש לו לב, הוא יעדיף אתכם.)
אחר כך, אתם עומדים ליד דלת הבניין, או אם אתם יודעים את מספר הדירה, אתם מנסים לפתוח (כמעט כל דלת בתל אביב ניתנת לפתיחה ללא מפתח או קוד) עולים למעלה ומחכים שם, צופים באנשים אחרים מתאספים אתכם. (זה גם קורה שמספר הכניסה לא ברור, אז אתם רואים אנשים אחרים מחפשים אותו, ומנסים להטעות את כולם, כדי שהם יהיו הראשונים שיגיעו, זה כל כך אופייני!) כשהבעלים/מתווך מגיע, יש 12 אנשים שמחכים. אולי תמצאו זוגות חדשים שנוצרים במקום, רק כדי לחלוק את הדירה. :) לא, את זה המצאתי.
אז, אם המקום מוצא חן בעיניכם מספיק, אתם צריכים להכריז עליו כשלכם לפני שמישהו אחר עושה זאת, ולהיות מוכנים לחתום על החוזה מיד (זה אומר שאתם צריכים להגיע עם פנקס צ'קים), או לפחות סוג של טרום חוזה שבו אתם מחויבים בסכום בלתי ניתן להחזר של 20% משכר הדירה החודשי עבור הזכות לחשוב על זה, ולחתום במועד אחר. ובעוד שחלק מהמקומות האלה לרוב לא כוללים מספיק חלונות!
אז תאמינו לי כשאני אומרת שלמקום הזה היה פוטנציאל. נראה שאף אחד אחר לא ראה אותו, כי, כמו שאמרתי לכם, עמדנו להחליט על אחר, כשבעלי הדירה בפינסקר התקשרו. הם רצו אותנו, אנשים נחמדים ואמינים. הם אמרו שהם מתקנים את המטבח, אז החלטנו ללכת שוב באור יום. בקיצור, חתמנו!!
התמונות ממש גרועות. זה היה לילה והמקום היה מאוד מלוכלך. גם הרהיטים לא היו מסודרים היטב, אבל ראינו את הפוטנציאל והלכנו על זה. התכונה הטובה ביותר: חמש דקות הליכה משני המשרדים שלנו, והאפשרות לאכול יחד ארוחת צהריים בבית. וגם, לטייל עם הכלב מספיק במהלך היום. (התכונה הגרועה ביותר: קומה שלישית ללא מעלית).
הנה המטבח אחרי שתוקן:
הם שאלו אם יש לנו צבע שיש מסוים בראש (אני חייבת להודות שאלו לא בעלי בית רגילים!) ביקשתי שיש שחור, והייתי מרוצה מאוד מהתוצאות... אפילו האריחים החומים ששנאתי נראים טוב!
מקום טוב יותר כבר, אה? חכו לראות מה עשינו!
תודה על ביקורכם! אל תהססו להגיב, לשתף, להירשם, ואפילו להראות לי את הפרויקטים שלכם!
פה